כי ברגע שמנסים “להדביר מכרסם” מבלי לדעת מול מי מתמודדים מפספסים את כל העניין.
עכברים וחולדות אולי קרובי משפחה, אבל הם מדברים בשפות שונות: הם מתנהגים אחרת, נעים אחרת, מגיבים אחרת, ואפילו חושבים אחרת. כן, חולדות חכמות יותר, נזהרות יותר, ומסוגלות ללמוד מסכנה. עכברים, לעומת זאת, מסתמכים על דפוסים פשוטים יותר, מה שמאפשר לעיתים ללכוד אותם מהר, אם עושים את זה נכון.

לכן, כשמישהו מנסה להשתמש באותם פיתיונות, באותן מלכודות או באותה אסטרטגיה בלי להבחין אם מדובר בעכבר או חולדה, הוא עלול לא רק להיכשל, אלא גם להפוך את ההדברה למורכבת הרבה יותר בהמשך.

אנחנו בטבע הדברות בונים את שיטת הפעולה רק אחרי שזיהינו את סוג המכרסם ואת המאפיינים הייחודיים לסביבת המגורים שלו.
לדוגמה:

1. עכברים לרוב פועלים בשקט, באזורים סגורים וקרובים למזון.
2. חולדות פעילות יותר בלילה, נמשכות למרחבים חיצוניים, חצרות, מחסנים ותעלות.
3. לכל אחד מהם תוואי תנועה שונה, רמת חשדנות שונה, ותפיסה אחרת של טריטוריה.

טעות בזיהוי – אפילו קטנה – עלולה להפוך התמודדות פשוטה יחסית למסע מתסכל של ניסוי וטעייה.
וזה בדיוק מה שאנחנו יודעים למנוע.