הדברת מקלטים בבניינים משותפים ובמקלטים ציבוריים
- מקלט בבניין משותף עשוי להישאר סגור במשך חודשים ארוכים, אבל חולדות, תיקנים ומזיקים אחרים אינם מחכים שמישהו יפתח את הדלת. דווקא במקומות שבהם אין תנועה יומיומית של אנשים, רטיבות אינה מטופלת וציוד ישן מצטבר בפינות, עלולים להתפתח מפגעים שמתגלים רק כשהמקלט נדרש לשימוש. הדברת מקלטים נועדה לטפל במפגעי מזיקים קיימים ולצמצם את הסיכון להופעתם מחדש. הטיפול מתחיל בזיהוי המזיקים ומקורות המשיכה שלהם, ממשיך בפעולות מניעה ואיטום, ובמידת הצורך כולל הדברה מקצועית המותאמת לחלל סגור שעשוי לשמש לשהייה ממושכת של אנשים.
להזמנת מדביר מוסמך
השאר פרטים עכשיו:
תוכן עניינים
אילו מזיקים נפוצים במקלטים?
המזיקים שעלולים להימצא במקלטים משתנים בהתאם למיקום המבנה, מצבו התחזוקתי והסביבה המקיפה אותו. הנפוצים שבהם כוללים:
- חולדות ועכברים: עלולים להיכנס דרך פתחים, מעברי צנרת ומערכות ניקוז, להסתתר מאחורי ציוד ולזהם משטחים בהפרשות.
- תיקנים: עשויים להימצא בקרבת מערכות ביוב, אזורים לחים, סדקים וחללים נסתרים.
- נמלים: עלולות לחדור דרך חריצים ופתחים, במיוחד כאשר נשארים במקלט מזון או פסולת.
- יתושים: מים עומדים בבורות ניקוז או במקומות אחרים עלולים להפוך למוקדי התרבות.
- פרעושים ומזיקים נוספים: עשויים להופיע כאשר בעלי חיים נכנסים למקלט או שוהים בסביבתו.
לא כל חרק שנמצא במקלט מחייב הדברה. זיהוי נכון של המזיק והיקף הנגיעות מאפשרים לקבוע אם נדרש טיפול מקצועי או שניתן להסתפק בפעולות ניקיון ומניעה.
למה חולדות וחרקים מגיעים למקלטים?
מקלטים מספקים לעיתים שלושה תנאים שמזיקים מחפשים: מסתור, לחות וגישה למקורות מזון או מים. גם מקלט שנראה נקי יחסית עשוי להכיל אזורים נסתרים המאפשרים למזיקים להתבסס. בין גורמי המשיכה העיקריים:
- פתחי כניסה לא אטומים: מרווחים מתחת לדלתות, סדקים בקירות ומעברי צנרת.
- רטיבות ונזילות: צנרת פגומה, חדירת מי גשמים וניקוז לקוי.
- ציוד מאוחסן: קרטונים, רהיטים ישנים וחפצים המסתירים סימני נגיעות.
- פסולת ושאריות מזון: בעיקר במקלטים המשמשים גם לפעילות קהילתית או לשהייה.
- סביבה חיצונית מוזנחת: פחי אשפה פתוחים, צמחייה צפופה ומפגעי ביוב בקרבת המבנה.
חשוב להבין שגם אם מבצעים הדברת חולדות במקלט, כל עוד קיימים פתחים המאפשרים חדירה ומקורות משיכה פעילים, המזיקים עלולים לחזור.
איך מזהים סימני נוכחות של חולדות במקלט?
חולדות פעילות בעיקר בשעות שבהן אין תנועת אנשים, ולכן לא תמיד רואים אותן. במקרים רבים דווקא הסימנים שהן משאירות מעידים על הבעיה.
כדאי לבדוק אם קיימים גללים לאורך קירות ומאחורי ציוד, סימני כרסום בקרטונים ובחומרים אחרים, רעשים מתוך חללים נסתרים, ריח חריג או סימני תנועה באזורים מאובקים.
מציאת גללים טריים או סימני כרסום חדשים מצדיקה בדיקה מקצועית, גם אם לא נצפתה חולדה. מכרסמים עלולים לשאת גורמי מחלה ולגרום נזק לתשתיות, ולכן אין להמתין עד שהמפגע יתפשט.
אם נמצאו הפרשות מכרסמים, יש להימנע מטאטוא יבש או משאיבתן בשואב רגיל, העלולים לפזר חלקיקים באוויר. יש לפעול לפי הנחיות ניקוי וחיטוי מתאימות.
איך מונעים כניסת מזיקים למקלט?
מניעת מזיקים מתחילה בתחזוקת המבנה ולא בשימוש בחומרי הדברה. במקלטים ציבוריים ובמקלטים משותפים מומלץ לשלב בדיקות תקופתיות עם טיפול בליקויים שמתגלים.
מה בודקים? | מה מומלץ לעשות? |
דלתות ופתחים | לבדוק מרווחים ולאטום נקודות חדירה בלי לפגוע בתפקוד הדלתות |
סדקים ומעברי צנרת | לסגור פתחים באמצעות חומרים מתאימים |
ניקוז וביוב | לבדוק תקינות מכסים, נזילות ומים עומדים |
קירות ורצפות | לאתר סימני רטיבות ולטפל במקור הבעיה |
ציוד מאוחסן | לפנות חפצים מיותרים ולשמור על גישה לפינות ולתשתיות |
סביבת המקלט | להרחיק פסולת ולטפל במוקדי משיכה למכרסמים |
פעולות האיטום חייבות לשמור על דרישות הבטיחות, האוורור והתקינות של המקלט. אין לחסום פתחי אוורור תקניים או לשנות רכיבי מיגון ללא אישור מתאים.
האם צריך לבצע הדברה במקלט שאינו בשימוש שוטף?
מקלט שאינו בשימוש יומיומי זקוק לבדיקה ולתחזוקה, אך לא בהכרח להדברה כימית קבועה. תדירות הבדיקות והצורך בטיפול תלויים במצב המבנה, בהיסטוריית מפגעי המזיקים ובסביבה.
במקלטים בבניינים משותפים מומלץ לוועד הבית או לחברת הניהול לבדוק את המקום באופן שגרתי, במיוחד לאחר תקופות ממושכות שבהן הוא היה סגור.
במקלט ציבורי, שבו האחריות לתחזוקה מוטלת על הגורם המחזיק במבנה, יש חשיבות גם לתיעוד מפגעים, טיפול בליקויים ומעקב אחר פעולות שבוצעו.
לפי הנחיות המשרד להגנת הסביבה, פעולות תברואה סביבתית ומניעה הן חלק מרכזי מההתמודדות עם מזיקים, והזמנת מדביר נדרשת בהתאם להיקף המפגע ולצורך המקצועי.
מה ההבדל בין הדברת חולדות להדברת חרקים במקלט?
ההבדל אינו מסתכם בסוג חומר ההדברה. מדובר בשיטות טיפול שונות, המחייבות אבחון והתאמה לתנאי השטח. הדברת חולדות ועכברים עשויה לכלול ניטור, שימוש במלכודות או בתחנות האכלה מוגנות, בהתאם להערכת המדביר ולתנאי המקום. במקלטים חשוב במיוחד למנוע גישה של אנשים לפיתיונות ולציוד ההדברה.
הדברת חרקים מתמקדת בזיהוי המין ובמוקדי הפעילות שלו. הטיפול עשוי לכלול פיתיונות, אמצעים פיזיים או תכשירים מתאימים, כאשר השימוש בהם נדרש ומותר.
בחלל המיועד לשהיית אנשים, אין לבחור בשיטת הדברה רק לפי מהירות הפעולה. יש להביא בחשבון חשיפה אפשרית לחומרים, אוורור, נגישות ומשך הזמן שבו המקלט עשוי להידרש לשימוש.
מה חשוב לבדוק לפני שמזמינים חברת הדברה למקלט?
לפני הזמנת חברת הדברה, כדאי לוודא שהמדביר מחזיק ברישיון תקף ומתאים לסוג העבודה, ולמסור לו מידע על גודל המקלט, מצב התחזוקה, סימני המזיקים והשימוש המתוכנן בחלל.
ניתן לבדוק את פרטי הרישיון באמצעות מאגר המדבירים המורשים של המשרד להגנת הסביבה.
בנוסף, חשוב לברר אילו פעולות הכנה נדרשות, באילו אזורים יבוצע הטיפול, האם נדרש פינוי זמני ומהן הוראות הבטיחות לאחריו.
איך מתכוננים להדברה במקלט?
ההכנה תלויה בשיטת הטיפול, אך בדרך כלל כוללת פינוי ציוד שמפריע לגישה למוקדי המזיקים, טיפול בפסולת והנגשת אזורי צנרת, ניקוז וקירות.
אין צורך לפנות את כל תכולת המקלט באופן אוטומטי. המדביר צריך להגדיר מראש מה יש להזיז, לכסות או להרחיק בהתאם לסוג הטיפול.
במקלט משותף יש ליידע את הדיירים על הפעולה ועל מגבלות הכניסה, אם קיימות. במקלט ציבורי יש לתאם את העבודה עם הגורם האחראי לתחזוקתו.
מתי אפשר לחזור להשתמש במקלט לאחר הדברה?
אין זמן המתנה אחיד לאחר הדברת מקלטים. מועד החזרה נקבע לפי התכשיר, שיטת היישום, הוראות התווית והנחיות המדביר.
בחלק מהטיפולים ייתכן שלא תידרש הימנעות ממושכת מכניסה, ובאחרים יהיה צורך בהמתנה, באוורור או בפעולות נוספות. המשרד להגנת הסביבה מחייב שימוש בתכשירי הדברה תברואיים רשומים בהתאם להוראותיהם.
כאשר מדובר במקלט שעשוי להידרש לשימוש בהתראה קצרה, חשוב להבהיר זאת למדביר לפני תחילת העבודה, כדי שיוכל לבחור שיטת טיפול מתאימה ולהסביר את השלכותיה על זמינות המקלט.
שאלות נפוצות
כן, בכפוף להתאמת הטיפול ולשמירה על הציוד. יש להימנע מחשיפה בלתי נחוצה של מים, מזון, ציוד רפואי ופריטים אחרים לתכשירי הדברה, בהתאם להוראות המדביר.
לא בהכרח. רטיבות עשויה למשוך מזיקים מסוימים, אך תחילה חשוב לאתר ולטפל במקורה. אם קיימת גם נגיעות במזיקים, יש לבחון צורך בטיפול נוסף.
בדרך כלל ועד הבית או חברת הניהול מתאמים את הטיפול במפגעים ברכוש המשותף, בהתאם להסדרי הניהול והאחריות בבניין.
האחריות תלויה בזהות הגורם המחזיק במקלט. במקלט ציבורי שבאחריות הרשות המקומית, ניתן לפנות לרשות לצורך דיווח על מפגע ובקשת טיפול.
לא בהכרח. ללא טיפול בפתחי חדירה, רטיבות, פסולת ומקורות משיכה אחרים, מזיקים עלולים לשוב גם לאחר הדברה מוצלחת.